אחרי ההצלחה של הטיול הראשון שלנו מחוץ לטביליסי בדרך הצבאית, החלטנו לקחת טיול נוסף לדרך היין באזור חבל קחאתי, גם כאן החלטנו לא לשכור רכב, אלא לסגור שוב דרך Art Travel עם הנהג שלנו Levan. הטיול בדרך היין הוא קצר יותר מהטיול בדרך הצבאית וכדאי לקחת בחשבון שבחודש מרץ עדיין אי אפשר לגמרי להנות מפריחת הכרמים לאורך הדרך, הטיול קליל ומתאים גם למי שלא יכול/רוצה ללכת הרבה.
התחנה הראשונה שלנו בחבל קאחתי הייתה כמובן יקב פטרצאולי. נכנסנו לחנות מלאה בכל סוג יין ואלכוהול שרק תרצו ובמחירים הוגנים, אם תיכננתם לקנות מתנה למישהו אנחנו ממליצים לכם לשקול לקנות לו יין מיוחד. אחרי סיבוב בחנות הלכנו לראות ולטעום יין, הטעימות הם בקבוצות קטנות וכוללות הסברים מעניינים על כל סוג יין/ אלכוהול. אם לא הספקתם לקנות מה שרציתם לפני הטעימות תוכלו כמובן לקנות בסיום, אנחנו חזרנו עם כמה בקבוקי יין אדום בעיצוב מיוחד מבחוץ ובטעם מפתיע.
המשכנו בדרך היפה עד שלבן עצר לנו במקום שסביר להניח שאם היינו עוברים לידו לבד לא היינו מסתכלים עליו פעמיים. נכנסנו לבית קטן עם טלויזיה ישנה, ספה קטנה, ערמות של עיתונים, שולחן ארוך מלא בקמח ובצק ותנור לבנים עגול באמצע החדר. הבית שייך לסבתא נחמדה שהראתה לנו איך היא מכינה לחם גאורגי מסורתי שנקרא בשפה המקומית שוטיס פורי (Shotis puri), ואיך היא "מדביקה" את הבצק לדפנות של התנור שעומד לה באמצע הסלון, עם העיתונים היא עוטפת את הלחם לכל מי שנכנס לקנות ממנה וכמובן שגם לנו היא נתנה לטעום.
אם אתם עדיין לא מכירים את הממתק הגאורגי הלאומי – הצ'ורצ'חלה הוא קינוח מסורתי בגאורגיה, ולמרות שהוא נראה כמו נקניקיה יש לו דווקא טעם מתקתק. הצ'ורצ'חלה עשוי מאגוזי מלך שזורים אחד לשני בחוט, שנטבלים בדבש ענבים ונתלים לייבוש (כמו כביסה). אנחנו אכלנו בגאורגיה צ'ורצ'חלה בפעם הראשונה והופתענו לטובה.
הגענו לבית של אישה מקומית שמכינה צ'ורצ'חלות בטעמים שונים. המחיר שם הוא כחצי מהמחיר שתראו בעיר אז כמובן שלא יכולנו לעמוד בפיתוי וקנינו צ'ורצ'חלות גם עבור המשפחות שלנו.
מנזר בודבה הוקם במאה ה-9 והוא נמצא על צלע הר שמשקיף על עמק אלאזאני, הוא נמצא בין עצי ברוש מרשימים, מוקף במדשאות ופרחים בכל הצבעים, זהו מקום קבורתה של נינו הקדושה -המסיונרית הראשונה שהגיעה לגאורגיה במאה ה-4 להפיץ את בשורת הנצרות לגאורגיה. המנזר משמש למוקד עלייה לרגל בשל חשיבותו לפלג האורתודוקסי בגאורגיה.
המנזר שופץ פעמים רבות לאורך השנים ואפילו שימש כבית חולים בתקופה הסובייטית. נכון להיום הוא מתופעל על ידי נזירות.
לא בדקנו בעצמנו אבל שמענו שבאזור שמאחורי המנזר יש מקור מים שלפי הסיפורים יש לו סגולות רפואיות שיכולות לרפא מחלות.
סיגנאגי היא עיירה ציורית מהמאה ה-18, היא מכונה "עיר האהבה" או "לאס ווגאס הגרוזינית" בגלל שזהו המקום היחיד במדינה שאפשר להתחתן בו בכל שעה, ביום או בלילה. גם אם החלטתם להגיע לכאן בשביל להתחתן בעיירה וגם אם לא, תגלו במהרה שהמקום פופולרי מאוד בקרב זוגות ואפשר להבין למה, האווירה הקסומה והנוף הציורי של עמק אלאזני הופכת אותה לתפאורה מושלמת לטיול רומנטי.
סיימנו את היום במבצר סיגנאגי שמקיף את העיר. זהו המבצר הגדול והמפורסם ביותר בגאורגיה הוא נבנה במאה ה -18 בתקופת שלטונו של המלך הרקליוס.
אנחנו לא עשינו את כל המסלול אבל ניתן ללכת על החומה לאורך של שלושה קילומטרים ויש בה יותר מ-28 מגדלים ו-5 כניסות. לאורך הדרך תמצאו סולמות שמחוברים לצריחי המבצר שניתן לטפס עליהם ולהשקיף מלמעלה על עמק אלאזאני.
נשמח אם תשתפו את האתר ותעזרו לנו להגיע למטיילים נוספים שמתכננים להגיע לגיאורגיה ואל תשכחו לשלוח גם לשותפים שלכם לטיסה!
© All Rights Reserved SOTravelBlog, 2021.
שתפו את ההמלצות עם השותפים שלכם לטיול או שלחו אותם לעצמכם כדי לקרוא מאוחר יותר